פסק-דין בתיק ת"א 1761-07-09

1.         התובע הגיש תביעתו לפיצויים בגין נזקי גוף, בשל אירוע שארע לו ביום 29.09.07. לטענתו, לאחר שסיים לתדלק את רכבו בתחנת הדלק פז בצומת כפר קרע, החליק על כתם שמן ו/או דלק שהיה לטענתו על רצפת התחנה (להלן: "האירוע"), ונפצע.

2.         טענות הצדדים

התובע טוען, כי נחבל באירוע בעיקר בברך ימין, וממקום האירוע פנה ישירות למרכז הרפואי אלשפאא בכפר קרע. לטענתו, בבדיקה אובחן שפשוף בברך ימין ורגישות במישוש והנעה של הברך.

עוד טוען התובע, כי בשל המשך הרגישות והכאבים בברך, הוא היה במעקב רופא מטפל ורופא אורטופד בקופת החולים, טופל באנלגטיקה וקומפרסים. לטענתו, עובר לתאונה לא סבל מכל בעיה בברך ימין, אולם מאז האירוע הוא סובל, לטענתו, מכאבים ומרגישות בברך המתגברים במאמץ, וכן מהגבלה בתנועות כיפוף בעיקר, וכי הוא נוטל תרופות לשיכוך כאבים לפי הצורך.

3.         לתביעה לא צורפה חוות דעת מטעם התובע.

4.         לטענת התובע, כתוצאה מהאירוע הוא היה באי כושר מלא מיום האירוע ועד ליום 15.10.07, ונעדר בימים אלה מעבודתו וכי נזקק לטיפולים רפואיים, לנסיעות לאותם טיפולים ולעזרת הזולת.

5.         התובע תבע סך של 10,000 ש"ח בגין הפסדי שכר בעבר; בתוספת סך 1,000 ש"ח בגין הוצאות טיפולים רפואיים, תרופות ונסיעות; וסך של 3,000 ש"ח בגין הוצאות עזרה וסיוע. בנוסף ביקש מבית המשפט לפסוק לו פיצוי בגין נזקים כלליים בגין הפסדי השתכרות ו/או אובדן כושר עבודה לעתיד, הוצאות טיפולים רפואיים ותרופות לעתיד, הוצאות נסיעות לטיפולים לעתיד, הוצאות עזרת צד ג' לעתיד, כאב וסבל.

6.         הנתבעות הכחישו את עצם הארוע, אולם בסיכומיהן חזרו בהן מהכחשה זו והודו, באמצעות בא כוחן, בעצם קיומו של הארוע. ( עמ' 13 שו' 31; עמ' 15 שו' 31-32; עמ' 16 שו' 9-10).

7.         הנתבעות טוענות, עם זאת, כי אין ליחס להן אחריות כלשהי וכי האירוע ו/או הנזקים הנטענים נגרמו בשל רשלנותו הבלעדית ו/או המכרעת ו/או התורמת של התובע, שמגיעה לכדי 100%.

8.         בנוסף טוענות הנתבעות, כי הנזקים הנטענים על ידי התובע הם מופרזים ו/או אינם קשורים לאירוע, וכי התובע לא פעל להקטנת נזקיו, וכי הוא החלים מהאירוע ולא נותרה לו כל מגבלה.

9.         דיון

אני מקבלת את גרסת התובע לגבי האופן שבו אירע האירוע וקובעת כי החליק על כתם שמן או דלק שהיו על רצפת תחנת הדלק.

10.        אני דוחה את טענות הנתבעת באשר להעדר רשלנות מטעמה.

מצאתי בענייננו כי התקיימה חובת זהירות לנתבעת 1, כלפי התובע.

11.        קיומה של חובת זהירות מושגית נקבע על פי המבחן, האם אדם סביר צריך היה לצפות את התרחשות הנזק. שאלה זו " היא אבסטרקטית. היא עוסקת בקטגוריות שלמות של מזיקים (יצרנים, מעבידים, נהגים מורים) ושל ניזוקים (צרכנים, עובדים, הולכי רגל, תלמידים), של נזקים (פיסי, כספי) ושל פעולות (מעשה, מחדל). הבחינה מנותקת מעובדותיו הקונקרטיות של אירוע ספציפי...".

ראה: ע"א 145/80 וקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113, עמ' 125.

12.        בענייננו, כשמדובר בהתנהגות של מי שמחזיקה ומנהלת תחנת דלק - כלפי לקוחותיה, דומה שלא יכולה להיות מחלוקת, כי מוטלת עליה חובת זהירות מושגית, כלפי לקוחות התחנה והבאים לדלק בה.

13.        לעניין חובת הזהירות הקונקרטית, אף היא נקבעת על פי מבחן הצפיות:

" השאלה היא, אם אדם סביר יכול היה לצפות - בנסיבותיו המיוחדות של המקרה - את התרחשות הנזק, ואם התשובה על כך היא בחיוב, אם אדם סביר צריך היה, כעניין שבמדיניות, לצפות את התרחשותו של אותו נזק".